יום שבת, 16 ביולי 2011

ים המלח - המלצה

איך זה שבמקום הכי נמוך בארץ ובעולם, אתה חוזר עם הרגשה הכי גבוהה, הרגשה טובה.
אולי זה האוויר, המים החום, הנוף, כל אלו עושים אותך רגוע, שלו מפנים


לפני כמה ימים, אישי היקר מידע אותי על מבצע, הנחה לחוף מינרל, נוסעים? בטח, איזה כיף, כמה טלפונים מתארגנים לראות מי מצטרף ויאללה נוסעים
ביום שיש השקם, ארזנו עצמינו ונסענו, תוך פחות משעתיים מהמרכז, אתה מגיע למקום הקסום הזה
הנוף של ההרים וים שונה ממה שמכירים




ים המלח זה "רדאר" לגילוי בעיות בגוף, היכן שיש שריטה, פצע, בעיה שאפילו לא ידעת שיש לך, איך שאתה נכנס למים אתה מגלה.
נועה מהר מאוד גילתה שלא נעים לה וברחה בסערה החוצה, כל החוף שמע "שורף לי" והיה צורך בהרבה מים קרים להרגיע אותה :-)


לעומת זאת טל הסתדר לא רע, התלהב מלמרוח בוץ

התפעל מכך ש"וואו אפשר לצוף כאן"

חקר עם אבא שלו את השטח



ואני התפעלתי מהיופי של הכל,המלח,המים....
ישנה גם בריכת גופרית במקום ובריכה קטנה מתוקה שכיף להכנס ולהתרענן בה



בסוף היום אתה חוזר עייף עם חיוך על הפנים ואנרגיות חדשות - מומלץ בחום !


יום שישי, 1 ביולי 2011

אילת


הרבה מאוד זמן לא יצא לי להגיע לעיר הכי דרומית, אילת
יצאנו מוקדם שעוד היה חשוך, הילדים ישנו מאחור, לכשהגענו לירידות ים המלח השמש החלה לעלות, השמים נצבעו בכתום, רגע קסום, להתבונן באופק, להתבונן ביופי



כן הנסיעה ארוכה אבל יש בה משהו גם יפה, משהו בנוף המונוטוני הזה, אתה מתחיל להרגיש רגוע, מתחיל להרגיש חופש
בנתיים הילדים כבר פתחו עינים, רוצים כבר להגיע...כן עוד קצת
עצרנו בדרך לשוקו :-)







וממש כבר הגענו
איזה כיף, מלון, בריכה, חם מורידים את השכבות של כל השבוע, הילדים ישר במים ואתה מתחיל להנות ולהרגע





ובזמו שכולם נחים ונהנים, אני מנסה ללמוד יותר על המצלמה שלי, לקלוט את האור והצבעים, לקלוט רגעים

הילדים לא מוותרים על עוד ועוד זמן במים, כל כך חם בחוץ וכיף במים
למחרת למרות החום הכבד והנוחות שהמלון מספק,אמרנו הולכים לים, כי אילת מבחינתי זה הים
היופי של המים והרקע של ההרים וההפתעה של הילדים שיש דגים במים, דגים גדולים במים
בעוד טל מסוקרן ומתלהב, נועה מגלה את הפחד, היא לא אוהבת את הדגים במים היא מעדיפה להיות במלון
אני מנסה לקלוט עם המצלמה את היופי שמסביב
בצוהרים נהייה ממש ממש חם, בנוסף נועה כבר סירבה להכנס למים למרות כל ההסברים על כך שהדגים לא עושים כלום..... אספנו עצמינו וחזרנו למלון לעוד זמן בריכה
בערב יוצאים לארוחת ערב, מתקשטים, נועה מסתכלת עלי, אמא אפשר גם קצת לייפגלוס, זה ששמור רק לארועים מיוחדים, בטח אני מחייכת, איזה כיף אלו הם הרגעים הקטנים ששווים תמונה 

אני מנסה להנציח ולסדר את המצלמה לתצלום משפחתי, שלא כל כך מצליח ובכל זאת....


יום אחרון, זהו חופש קצר וכיפי שחבל שנגמר, אבל צריך לחזור לשיגרה, שעות אחרונות בבריכה, הילדים מתקשים להיפרד מהמים





הייתה חופשה מקסימה






LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...