דמעות היו בעיניים שלנו (ושל רוב ההורים) אתמול בערב, בטקס סיום כיתה ו' של טל
הסתכלתי על הילד המקסים שלי, כמה הוא גדל, כמה הוא החכים ואיזה בנאדם מדהים הוא צמח להיות
kindergarden נזכרתי איך רק לא מזמן הוא פסע ל
והתחיל את צעדיו בבית ספר, דווקא במדינה זרה, בשפה זרה
איך הוא למד ונהנה שם
וכחזרנו לכאן, איך הוא השתלב והשקיע והשלים פערים
איך הוא הכיר מלא חברים,
עבר המון חוויות מעצימות
הלב שלי התרחב לו בחזה בזמן שהוא וכל ילדי השכבה פסעו להם שקראו בשמם
ואיזה יופי של הופעה הם הרימו לכבודינו ההורים, היה ממש מצוין !
טל, ילד זהב שלנו
שתמיד תחייך בחיים ותהיה מאושר
שתמשיך ללמוד, לחוות, להנות, גם להכשל וגם להצליח (כי צריך לטעום משני הדברים בחיים)
, תמשיך להיות חבר טוב, ילד טוב, אוהב ומחבק
תמשיך לעשות אותנו גאים להיות הוריך
באהבה
אבא, אמא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה