וואו איך לסכם את מה שהיה פה הקיץ
שגרה איומה של אזעקות,
כל היום חדשות,
דמעות ולב דואב על חיילים שלא ישבו עוד, כל אחד מהם עולם ומלאו, הלב מתכווץ,
והרגשה שאין אוויר,
היו ימים שהרמתי ראש לשמים, הסתכלתי כמה הם יפים, מלאי עננים רכים ולבנים, שמש שממשיכה ללטלף כאילו לא מתחולל פה כל הטירוף הזה
אז מה עושים ? איך מתגברים ?
אוהבים, ומחבקים חזק יותר את כל אלו שמסביב
מנסים למצוא קצת נחמה יחד בכל השיגעון הזה
נאחזים בחדשות טובות,
אחינית חדשה במשפחה, שנולדה ממש בצל האזעקות, מזל טוב לאיציק ומורן להולדת ראם המתוקה, שתגדלו אותה בנחת
וימים של יצירה
היתה לנו חופשה אחת מצוינת במעגן עדן, ניסיון קצת להתנתק מהשגרה המעיקה
וגם הבריכה היתה מאוד פעילה ....
והיה גם הרבה ים
והיו הרבה מפגשים עם חברים ומשפחה, שתמיד מחזקים אותנו, היו מפגשים עם אנשים ותיקים ומכרים חדשים
כולנו דיברנו ויחלנו לימים טובים יותר....
ימים של שלום, שלווה והרבה אהבה
מדהים
השבמחק