Life is a gift: ימים של אבל

ימים קשים, ימים של צער ואבל כבד על מותו הפתאומי של אבי היקר - עזרא מגידיש

(18.11.1944 - 24.11.2012)

התלבתטתי בכלל אם לכתוב פוסט על מה שעובר עלי או אולי לא והחלטתי שכן, חשוב לי לבטא את התחושות גם הקשות וסערת הרגשות שאני עוברת בימים אלו.

לא בטוחה למי אני כותבת, ומי בכלל קורא, אולי זה עבורי שאקרא את זה עוד שנה מהיום ובכלל בעתיד, אולי אני כותבת עבור ילדי שיקראו את זה שיהיו גדולים יותר..... בכל מקרה חשוב לי לכתוב, חשוב לי לזכור ולהיזכר באבא שלי, שיחד עם אמי היקרה התווה את מהותי, את מי שאני, את מה שאני מאמינה בו.

אמרו לי שאני דומה לו, חיצונית מזכירה אותו, אני מקוה שאני גם דומה לו ולא במעט בפנימיות, שאני אוכל להמשך את המורשת שלו ולהשכיל ללמד את ילדי את מה שהוא לימד אותי על החיים.

פתאום התבהר לי שגם לשם הבלוג שלי, שבחרתי מזמן, יש משמעות עמוקה יותר ממה שחשבתי, Life is a gift

עכשיו יותר מתמיד זה ברור לי, שהחיים הם באמת מתנה ומתנה יקרה, שצריך להנות ממנה כמה שיותר.

וזה מה שלמדתי ממנו, לחיות ולהנות, להתגבר על הקשיים, לחייך, לרקוד, לאהוב את הסובבים ולאהוב את עצמך.

לצערי הוא הלך בטרם עת, אבל כולנו הרי פה זמניים, חשוב שנדע לנצל את הזמן והמתנה הזאת כמה שניתן. בימים הטרופים שלנו באינסוף המשימות, השחיקה היומיומית חשוב לעצור ולחבק את האנשים סביבך כי שום דבר לא מובן מאליו.

אני מצרפת פה את ההספד שהקראיתי בקושי רב בלוויה. אבל היה לי חשוב להגיד את הדברים, כפי שהוא היה זה שתמיד מקריא את שיריו וכותב לנו ברכות...

****************************************************************

אבא יקר שלנו,

כולנו עומדים כאן המומים וכאובים, לא מאמינים שנקטפת מאיתנו בטרם עת.

אתה כבר לא כאן והרי רק אתמול היית, מלא חיים ואהבה חגגת יחד עם אמא את יום הולדתך ה-68 שלפניך עוד חלומות רבים להגשים ומנגד ניצבים בשורה מתוחה וגאה כל אותם חלומות והישגים שהפכת למציאות.

היית חזק כל חייך, עמדת בכל המכשולים ולמדת אותנו שאפשר להתגבר על הכל. הוכחת שהרוח והנפש גדולה היא מכל מכשולי הגוף.

איך נפרדים מאדם כמוך – אבא יקר, בעל אוהב, חבר איש משפחה למופת וסבא לתפארת. היית היהלום שבכתר, אדם נדיר ומיוחד, אדם מאמין וישר, רחב לב, כל כולך טוב ומעשים טובים, אדם טהור נקי מבפנים שתמיד מתבדח ומתלוצץ.

כל השנים והרגעים שבילנו יחד חולפות מול עיניינו הדומעות, ואתה השכלת לחיות את החיים עד תום, בגדול, לא חסכת מאימא ומאתנו דבר, תמיד הענק ונתת.

היית לנו מקור להשראה וגאווה. אני ושירלי מלאי הערכה לאמא שבחרה בך כבחיר ליבה לפני כ-41 שנה ויחד הבאתם אותנו הבנות, גדלתם אותנו באהבה ללא גבולות. אתה היית זה שתמיד עושה הכל, ללא תלונות מכל הלב, לימדת אותנו כל כך הרבה.

אנו מעריצות אותך, את חוכמת החיים שלך, את הידע, השפה הגבוהה, היכולת שלך לראות טוב בכל דבר.

אנו כואבות את לכתך ונתגעגע עוד רבות. נתגעגע לסיפורים, לבדיחות, לעצות החוכמה והדעת. מי יברך אותנו עכשיו?, מי ישים יד על ראשנו וראשם של הנכדים וייתן בנו ברכה, הנכדים כבר מתגעגעים לסבא ושואלים מי יביא להם ממתקים.

אבא יקר, למדת אותנו לשמוח בחיים ולהנות, ואנחנו מבטיחים לך- אני, שירלי, עודד, יניב והנכדים שנדאג לאמא וביחד נשמור על המורשת שלך.

לכל האנשים היקרים שזכו להכירך ובאו להפרד ממך היום, אני יודעת שהיית אומר להם – לכו לשמוח ולרקוד את החיים, כי החיים הם מתנה והם קצרים, תשכילו להנות מהם.

אנו מודות על הזכות שהיתה לנו להיות בנותייך, מודות ומוקירות כל רגע שלנו איתך, ומצרות על כל מה שטרם הספקנו לספוג ממך.

הבאנו אותך לפה היום להיות ליד הוריך, שכל כך אהבת, שישמרו עליך.

אנחנו נפרדים ממך רק ברובד הגשמי, אתה נשאר אתנו במימד הנפשי והרוחני.
נוח על משכבך בשלום, ותשמור ותברך אותנו מלמעלה, כי אנחנו פה למטה אוהבים אותך מאוד

************************************************************

בכל התמונות והמזכרות גם מצאתי את המצגת שהכנו לאבא ליומהולדת 60, ויש עוד כל כך הרבה רגעים שמחים ומאושרים מהשנים האחרונות. מה שיפה זה שבכל הרגעים האלו של חייו, בולט החיוך שלו שנמצא בכל תמונה ותמונה ומעיד על האדם השמח שהיה, למרות המוגבלות הפיזית שידע מגיל שש , הוא עשה ונהנה ולא נתן לדבר לעצור בעדו.