יום רביעי, 9 בנובמבר 2011

יומהולדת טל

לפני תשע שנים זכיתי להפוך לאמא. לא ידענו אם זה בן או בת, היו ימים קשים למשפחה הקרובה,ימי אבל ובתוך כל הערפל מגיח לו אוצר קטן -טל. אני לא מאמינה איך הזמן טס, איך הוא גדל לי, ואני שמחה על כל רגע שבילתי איתו, עם נועה, רגעים של חיים שצריך לנצור. רגעים של היותם תינוקות, כן גם הלילות, רגעים של גן, ימי הולדת, רגעים של משפחה. במרוץ החיים הקדחתני שלנו צריך לדעת לעצור ולהנות מכמה שיותר רגעים, כמה שיותר להיות איתם כי הם גדלים מהר.

ביום שישי האחרון, יומהולדת של טל, סיפרתי לו את הסיפור על איך נולד,איך בחרנו לא לדעת בזמן ההריון אם זה בן או בת, כמה שמחנו שהוא נולד, איזה אושר הציף אותנו, הוא הסתכל עלי בעינים מנצנצות, שמח על הסיפור, רוצה לשמוע עוד.
המשכתי כמובן לתאר כיצד אבא שלו היה מאושר עד דמעות, איך כל המשפחה התלהבה מהיצור המתוק, כמה חיכן הוא היה, למה קראנו לו בשם טל, ולמה אני קוראת לו ילד זהב שלי.

ואחרי כל הנוסטלגיה הזאת, הגיע הזמן להתכונן לקראת יומהולדת, כי אצלינו במשפחה לו מספיק להגיד מזל טוב, יומהולדת זה ההפקה - מתנות, עוגות, ברכות, מה לא, יומהולדת יש רק פעם בשנה וצריך לחגוג את היום הזה כמו שצריך.

אז היתה עוגה קטנה לבוקר




והיתה עוגה לכיתה





והיתה עוגה לפעולה בצופים

וגם היו ברכות ומתנות מנועה














ובערב חוגגים עם סבתא סבא והבני דודים וגם לסבא וסבתא 40 שנות נישואים !








ועוגה אחרונה למסיבת ההולדת



בחרנו לחגוג בחוג משפחה מצומצם ולתת לטל לבחור 5 חברים מהכיתה שיבוא לחגוג איתו
לקחנו את כולם בשבת לבואלינג
בבוקר הילדים בהתרגשות, הכינו את שקיות ההפתעה לחלק לכולם




באולינג  חוויה כיפית לכולם, טל מאוד נהנה ביחוד שצבר ניקוד טוב







אחלה יומהולדת, עד מאה ועשרים ילד זהב שלי !






LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...