יום שני, 15 באפריל 2013

יום הולדת 65 למדינה

הבן שלי שאל אותי "אמא איך זה שיום הזכרון ויום העצמאות צמודים, איך אפשר לחגוג אחרי יום עצוב?"
נכון,  אמרתי לו זה קשה,  אבל זה מלמד אותך שאלו הם החיים.
החיים הם ערבוב של טוב ורע, שמח ועצוב, אם היו עושים את יום הזיכרון ויום העצמאות בשבוע הפרש מה היית לומד מזה?  אמרתי לו, בגלל שהימים צמודים אנו לומדים ומבינים את משמעות הדברים, אנחנו לומדים לכבד ולהעריך את אלו שבזכותם אנחנו יכולים לחגוג. כן קשה מאוד לעבור מעצב לשמחה, אבל צריך לעשות את זה ואנחנו עושים את זה בכל יום בחיים שלנו, החיים הם כאלו שמערבבים לנו עצב ושמחה יחד.
אז שתמיד נזכור ונוקיר את אלו שאינם איתנו ועם כל זאת גם נדע לשמוח.

והיום בערב שמחנו, יחד עם כל עם ישראל על כך שלמרות הקשיים הרבים במדינה הזאת, זאת המדינה שלנו.

קישטנו את הבית בדגלים,




והתקשטנו בעצמינו



נועה המתוקה הופיעה על הבמה המרכזית בריקוד, פלאשבק לילדות שלי שאני הייתי מופיעה....
כיף וגאווה אמיתית

הצטלמנו קצת מאחורי הקלעים






היה קצת קשה לצלם את ההופעה עצמה בים של אנשים, אבל הנה נועה על הבמה, יחד עם כל הבנות המקסימות






צפינו גם בשאר ההופעות


ושמחנו שסבתא איתנו


וטעמנו כל מיני שטויות 




ופגשנו מלא חברים ואפילו את ראש העיר


וחיכנו בקוצר רוח לזיקוקים, שלא איכזבו




יום עצמאות שמח !!!







ו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...